לכי תוכיחי את עצמך...

כשהייתי ילדה, ניסיתי להוכיח שאני שווה. 
לא הצלחתי.
אחרי שנים מאומצות, היו לי כבר מספיק 'הוכחות' שאני לא שווה את המאמץ.   

תחושת הנחיתות

אדלר טוען שכל אדם מתחיל את דרכו ההתפתחותית מתחושת נחיתות.
עצם העובדה שאנו נולדים תלויים לגמרי, חסרי אונים לחלוטין,
יוצרת נקודת פתיחה "נחותה" בתודעתו של האדם המתפתח.
לילד נדמה שהניגוד בין כוחו שלו לבין כוחם של אחרים
פירושו שאחרים "שווים" יותר ממנו. 
תחושת הנחיתות היא הערכה עצמית מוטעית. 
רגש הנחיתות הוא במובן מסוים, בעל קיום עצמאי משלו, בנפרד מערכו הממשי של האדם. שכן, כאשר הוא משווה עצמו לאחרים, הוא מקנה להם ערך מדומה. 
כלומר, זוהי תחושה סובייקטיבית, היא מבוססת אך ורק על דעותיו. 
(פרופ' ר' דרייקורס, 'יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית').    

הוכחה מאחרים 

הרצון, שלא לומר הצורך, להוכיח את עצמי, משרת את הכמיהה לקבל "הוכחה" שאני ראויה מהסביבה.
אני מבקשת מאחרים, שאינם אני, לתת לי הוכחה שאני שווה, לפחות כמותם.
שוות ערך.

תוכחה עצמית 

כשאני לא מקבלת מהסביבה את אותה 'הוכחה', 
הרי שאני מוכיחה את עצמי, מלשון תוכחה עצמית.. 
כי הרי אם הייתי ראויה, היו מוכיחים לי...,
ואם לא, אז אני כבר אוכיח לעצמי שהם צודקים. 

ההוכחה והתוכחה אחת הן. שתיהן מייתרות אותי. 
האחרים, וודאי יודעים טוב ממני מה אני שווה. 

הימנעות ונסיגה חברתית

כשאני לא מצליחה לקבל את תחושת שוויון הערך מהסביבה שלי,
אני נסוגה פנימה. 
אני חוששת לקבל "הוכחה" נוספת למה שאני כבר 'יודעת' על עצמי:
שאני לא שווה כמותם. 
כדי לחיות טוב עם המצב אני נמנעת ככל הניתן מחוויות חברתיות שיפגישו אותי עם רגש הנחיתות. 
אני מצמצמת את עצמי כך שלא אסתכן בחוויה של הוכחה מחודשת לחוסר הערך.

תוכך, הנוכחות שלך

מצאתי דרך נוספת להתייחס למלה תוכחה. 
בתוכה שוכנות כמה מילים מופלאות:
תוך. תוכך, פנימיותך. 
זו שבמשכני נפשך מאשרת תמיד את היותך נפלא כפי שאתה.

להוכיח, מזכיר לי את המילה להנכיח. 
אני נוכחת, ולכך אני לא זקוקה להוכחה. 
תוכי, הוא שמנחה ומנכיח אותי.

כח ההוויה

במרכז המילה הוכחה יש כח ובשוליה הווה.
כח ההווה הוא הנוכחות המלאה, ההוכחה היחידה שאני צריכה. 

השאיפה למשמעות 

כולנו נעים על המסלול הזה, של מעבר מתחושת נחיתות לתחושת משמעות.., 
זה אוניברסלי. כולנו נעים לעבר מצב של התגברות ופיצוי.
הפיצוי לתחושת הנחיתות היא תחושת השייכות.

תחושת השייכות

התחושה שאנחנו שייכים לקבוצה מסוימת, שאנחנו חלק משלם, שיש לנו תפקיד,
שאנחנו משרתים מטרות משותפות, שאנחנו תורמים ומועילים, היא התשובה.
היא זו שמעניקה לנו את תחושת המשמעות, את הפיצוי. 
ככל שתהיה לנו בתחילת החיים תחושה יותר עמוקה של שייכות,
כך תגדל תחושת המשמעות האישית שלנו.
כך נגדל בתוכנו אדם המאמין בערכו, בתרומתו, במשמעותו.
כך נזדקק פחות לאישורים מבחוץ.  

איך עושים את זה

כשאנחנו רוצים לעזור למישהו לגדול, נחבר אותו לעצמו, 
מתוך חיבור למטרה משותפת.
המטרה המשותפת מייצרת תחושת שייכות ולכידות,
ומאפשרת לכל אחד להביא את תרומתו בסגנונו האישי, באופן ייחודי ונבדל. 
כשאני כפרט מוסיף לשלם, אני מכיר בתרומתי, בכוחותיי, ביכולותיי. 
אני מכיר בנבדלותי, ויחד עם זאת מכיר בתרומתי לקבוצה.
זוהי תחושת שייכות. אני חלק מ...
ככל שתחושת השייכות תעמיק, כך תגדל בהתאמה תחושת הערך,
ובמעגל קסמים, תגדל גם תרומתו של הפרט לחברה.

אנחנו כמשפחה מהווים קבוצה, ובתוכה יש עוד מספר תתי קבוצות.
תחושת השייכות הראשונית שאנו מפתחים בחיינו היא בהקשר המשפחתי.

ההשתקפות הנפלאה של התינוק בעיניה של האם הנוצצות כלפיו, היא 
הראשונה שמזכה אותו בתחושת המשמעות שיש לו באינטראקציה עם העולם. 
ככל שנרגיש יותר שייכים בקבוצות הראשוניות שלנו, כך נהיה בטוחים יותר לפעול ולהביא את עצמנו לידי ביטוי בקבוצות חברתיות נוספות.  

אז מה הוכחתי לעצמי

היום אני יודעת, שבדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב.  
אני לוקחת חלק במשחק החיים. כבר לא נסוגה. לא נמנעת מלגעת, לא מפחדת להיפגע. לעתים אני מוסרת, לעתים תופסת, ויש שאני חגה סביב בהמתנה.
משתדלת להרגיש שייכת, ולתרום את חלקי במעגלים הפנימיים, 
ולייצר אדוות במעגלים משמעותיים שהולכים ומתרחבים. 
מה שמניע אותי הוא הרצון להעביר הלאה את מה שלמדתי במסע שלי
מנחיתות לשייכות. זוהי תחושת המשמעות שלי.
אני כבר לא צריכה הוכחה.

אשמח ללוות אתכם, בתהליך העצמת תחושת השייכות במשפחה שלכם.

שלי בהלול
0544-525286
bekesher.lakeshev@gmail.com
מוזמנים גם לדף פייסבוק שלי שעוסק בהורות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז
https://www.facebook.com/bekesher.lakeshev?ref=br_rs