יום שלישי, 8 ביולי 2014

מחוברים


״מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״:
(מודה אני; אלהי נשמה; ברכת גבורות)






שחרור? 

״אולי כאשר אין עוד את מי להאשים
אולי כאשר אין עוד את מי לשבח
אפשר שיום יוםֿ
אצא מן הדעת
ואובד
על מנת להיות עולם
ולראות מה אפשר לעשות בו 
ומה הוא יכול לעשות בי״

(׳כך שמעתי׳ רשימות זן, יעקב רז, עמ׳ 110-111)




ברוך מחייה חיוך


״האינטואיציה המשותפת לכל בני האדם היא אינטואיציה של אמת, אך פעמים רבות היא נסתרת. כדי שיהיה אפשר להאזין לאינטואיציה המשותפת יש לחפש אותה ולגלות אותה״

(׳חלומו של הכוזרי׳, מיכה גודמן, עמ׳ 64).


התובנה השכלית, שיש בנו יותר מן המשותף מאשר הנבדל,
היא מקורו של חיבור רוחני.
וכשאני טועמת מן הטעם הזה בעולם,
אני מבינה שהיה שווה לבוא עד כאן.
כשתובנה וטעם פוגשים זה בזה, 
זה  מחייה, 
מחייהכת. 

שפת אמ(ת)


השפה שאני ממציאה, 
מאגדת מילים
לבית אחד, שיהיה בו נעים.
יתנגן בו פזמון שהם ימציאו גם,
בשפה שמתאימה לעצמם,
שפה שגם אני מבינה. 
זה מקל לדבר בשפת אם.


אם מתאמצת, מצטמצמת
אם מתרווחת, מתמלאה נחת
מכל מה שהשגתי עד כאן,
ומה שהם השיגו, שלהם.
לא שלי להתפאר.



אנחנו שרים.
ולפעמים דוממים ודומעים
ויש זמנים של ביניים
ששרים את אותו הפזמון פעמיים. 
ויש זמני בין ערביים, שלווים.  
ויש זמנים בינתיים, צורמים.
בזמן האחרון אני מבינה 
שזה לא סתם פזמון; 
השיר שלנו, 
זה המנון. 


מודה אני 

״מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. שֶׁהֶחֱזַרְתָּ  בִּי  נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״


אנחנו ברואים מחיבורים.
כשתובנה וטעם נפגשים, 
הם מעלים בי חיוכים.



חיוכים
מילים: לאה נאור
ביצוע: רוני גינוסר 





בהדרכת הורים, אנחנו מחדשים את 
השפה המשפחתית, המחברת 
עבר - הווה - עתיד
להוויה משותפת


מוזמנים לפגישת היכרות: 

שלי אמיר בהלול
בקשר לקשב
ליווי תהליכי צמיחה ושינוי בהורות

0544-525286 /  077-5255415
לפרטים נוספים ויצירת קשר: 
www.horim-bekesher.co.il

מייל: bekesher.lakeshev@gmail.com
קבוצת פייסבוק: הורים בקשר...לקשב
https://www.facebook.com/groups/horim.bekesher