עשה לך שבט

״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״

(תהלים כל״ג א׳)

את תחילת התא המשפחתי שלנו הקמנו אני ואהובי בחלקת אלוהים קטנה, ביישוב כפרי מבודד ורחוק מכל מה שאני מכירה (אבל די קרוב לחיזבאלה לעומת זאת...). 

היה שם אויר צח, נוף הרים, ובית לבנות בו יסודות למשפחה שביקשתי לי.

הגענו עם תינוק, בטן של הריון, משאית מלאת חלומות ותשוקה לייצר אותם.

היה לנו כל מה שצריך, לכאורה .

היתה אהבה, היה חלום, היה שטח בתולי ומבקש מגע ידיו המפיחות חיים.

והיתה בי תשוקה רק מהמחשבה על הזכות לארח אנשים בפיסת גן עדן הקטנה שלנו. 

היה לנו בית מרווח, עם חלונות, אויר צח, ונוף הרים.

הקמנו בתי ארוח מזמינים, טיפחנו גן של משאלות, וזכינו להעניק רגעי חסד לזוגות שבאו להיות יחד, תחת גפננו.  

זה נגמר לפני שלוש וחצי שנים, בעודי בסוף ההריון השלישי, גמלה בי ההחלטה לעזוב. 

מהר מהר, לפני שיגיעו הצירים ארזנו את החלום,תוך 10 ימים לא היינו שם.
עברנו ליישוב אחר, אחר מאד. 

וכל זה, למה?

ביישוב המבודד ההוא היתה בדידות. 

ואיך תיתכן בדידות כשיש אהבה? והגשמת חלום, והקמת משפחה, ואורחים… ונוף הרים?…

היה חסר לנו שבט. 

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: 'לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
(בראשית ב׳, 18)
לעתים בתוך המשפחה הגרעינית שלנו, אנחנו מרגישים קצת כמו בתוך עצמנו. 

כשאנחנו חיים ללא קהילה, ללא קבוצת השתייכות, ללא חבורה, אנחנו בתוך ענן.

הענן רך, ונעים, מאפשר שהייה בטוחה. 

אבל ענן רוצה לידו עננים, כדי להרגיש בשמיים פתוחים. 

האנשים שבאו, הלכו למחרת. 

המגע שהיה לי איתם, השאיר בי טעם החמצה.
רק הכרנו, וכבר זה נגמר.

פרידה, אחרי פרידה, בציפייה מתמידה לאורח הבא. 

השכנים היו מסוגרים בבתיהם המארחים. 
זה את זה לא אירחנו. 

הגעתי הביתה. עם משאית עמוסת חיים.
ביישוב החדש (לא רחוק משם), גיליתי ארץ חדשה.

הצורך לקירבה אנושית קיבל ביטוי ביחסים משמעותיים,
ארוכי טווח, עם אנשים שנוכחים בתוך הלכי החיים, וכך, משתרגים חיינו אלה באלה.

העונות משתנות, וצבעי הרקיע מחליפים גוונים,
מעל ראשי ילדינו המצמיחים שורשים וענפים משתלבים.
אותם אנשים יקרי ערך שאיתם רקמנו יחסים בשבילי הם שבט.

הכוח של השבט הוא בכך שהוא נותן למשפחה הגרעינית את היחסיות שלה. 

כשאנחנו רק אחד בתוך השני, כמשפחה גרעינית מלוכדת, התקשורת שלנו היא בצורת כוכב.

היא מגיעה מקצה לקצה של הכוכב, הלוך ושוב.
כוכב הוא צורה סגורה.

כשאנחנו בשבט, 
אנחנו בתקשורת שמיים. 

כמו עננים.
יחד בשמיים. 

הכלל הוא, שכל אדם צריך שבט כלשהו שבו יש לו חלק ומשמעות

והוא מהווה את נקודת הקשר והחיבור עם העולם שמחוץ לכוכב שלו. חיבור לשמיים. 

הפייסבוק, והרשתות החברתיות נותנות לנו תחושה של שבט, אבל זה לא באמת תחליף לשבת אחים. החברותא היא כמו ויטמין המזין את התא, ועוזר לו לשלוח את הנוירונים הלאה לתא הבא, בתנופה של נתינה, מענן לענן. 

אני רוצה לשלוח מכאן את אהבתי לכל השבטים שאליהם אני משתייכת. 

אתם ענני ברכה בשמיים שלי. 

אביתר בנאי ואביב גפן תמצתו אותי.׳יש שמים מעליי׳ 

אם תבקשו למצוא לכם שבט, אני מזמינה אתכם להתקשר.

ניפגש, נדבר על הכוכב שלכם, ועל עוד עננים שמחכים לכם בסביבת החיים, ויחד נרחיב את השמים.   

שלי בהלול

בקשר לקשב

ליווי תהליכי צמיחה בהורות

הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז

0544-525286

bekesher.lakeshev@gmail.com

מוזמנים גם לדף פייסבוק שלי שעוסק בהורות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז

https://www.facebook.com/bekesher.lakeshev