בקשר לקשב: 2014-02-02

״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״
(ויקרא, י״ט, י״ח)

יש בינינו מישהו שלא מכיר את ההרגשה של להיות שקוף?
שקוף הוא זה שצריך להנכיח את עצמו כל הזמן כדי להרגיש שרואים אותו.
כלומר, כולנו.
סגנונות ההנכחה שלנו שונים זה מזה וכן מידת עוצמתם על פני רצף.

הנכלם, מנכיח שקיפותו בחביונו.
הכעסן, בתוקפנותו.
ככל שהאדם שמולנו עושה יותר כדי להנכיח, כך משתקפת מידת החסך שלו.

זה שחסרה לו מינקות תחושת הנוכחות, מי שיבוא מולו, יעמוד תמיד במבחן הוכחה.
הוא יהיה עבור השקוף תחליף לאמא המלטפת במבטה את הילד ההוא, הנכלם.

כשאנחנו גדלים בלי זה, אנחנו לא גדלים מזה.
אנחנו מגדלים את זה.
וזה יכול לגדול לממדים שהופכים את זה לתכלית בפניי עצמה של קיומנו.
זה צורך תמידי בהזנה נרקסיסטית שבאה על חשבון יצירה במרחבי החיים ופעולה בתוכם.
האחרים, יכולים ליצוק פנימה עמודי מראות מעוטרי חן, ועדיין לא נראה את עצמנו בהם
ונשווע שמישהו יתאמץ בבקשה קצת יותר כדי להיטיב לנו את הראייה.

כשילדים מתפרצים, צועקים, זועמים, הם זקוקים למבע המאשר שראו אותם,
אישור מיידי. אהבה ללא תנאים.
אם לא ניתן להם את זה, הם יחפשו את זה בעולם ביתר שאת, ולעתים על חשבון אחרים.

תנו לילד את החיבוק המאשר לפני כל דבר אחר.
כך הוא יגדל לדעת שלא חייבים להתפרק כדי להרגיש את החלקים נאספים.
מבוגר כזה ישאב את סביבתו כמו אותו ילד משתטח, רק בגדול.
צריך לתת מענה על הצורך בעודו רך, ובטרם יהפוך לסגנון חיים.

כשאנחנו מזהים מולנו התנהגות שלוחת רסן, צריך לתת לאותו אדם נראות.
אתה לא שקוף.
גם אם אתה לא רואה את עצמך, רואים אותך.
הוא מרעיש, כדי להרגיש.

ויש אחרים, המכורים להזנה המנכיחה אחרים.
הם מחפשים אחר הצמאים כמותם
כדי להעניק להם ממה שחסר להם בעצמם.

ויש המתחננים להזנה.
אלו ה- beggars.
שואבי שאריות האבק.
מוכנים לתלות על דש בגדם את
טלאי נזקקותם,
העיקר לשאוף עוד בדל אישור קטן.

אז מי אתם מכל אלה?,
כל אלה נובעים ממקור אחד.
מתחת ל- acting out,
נמצא שם תמיד ילד קטן.

אז בפעם הבאה שתראו ילד משתולל, משתטח, צורח או בורח
תנו לו את הנראות שהוא מבקש
הוא לא רוצה להיות שקוף,
הוא רוצה הכרה.

מאחלת לכל מי שקורא ומזדהה,
שיזכה לאהוב.
כשאנחנו מזינים את השקופים האחרים,
אנחנו ניזונים, ובתנועה הזו אנחנו מקיימים
את שנכתב: ׳ואהבת לרעך כמוך׳.
אנחנו כולנו עשויים מאותם חומרים.

כשאני רואה שקוף, אני כבר לא שקופה.
אני באהבה.

׳רואים רחוק רואים שקוף׳
(מילים: יענקל׳ה רוטבליט, לחן וביצוע: שמוליק קראוס).